מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י שמגר חב' לניהול תביעות ואח' נ' ששון

החלטה

1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אשר חייב את המבקשים לשלם למשיבה סכום של כ- 340,000 ₪ בצירוף הוצאות, וזאת כפיצויי על נזקיה של המשיבה בעקבות תאונת דרכים, כאשר בבקשה צויין כי בקשה שהוגשה לערכאה הדיונית נדחתה.

2.דין הבקשה להידחות הן מהפן המהותי והן מהפן הפרוצדוראלי.

3.כל שצויין בבקשה לעיכוב ביצוע, בשאלת מאזן הנוחות, כי מאחורי המבקשים עומדת חברת ביטוח גדולה ומשכך אין חשש שהמשיבה לא תקבל את אשר נפסק לה, ככל שיידחה הערעור. מנגד, מאחר והמשיבה אדם פרטי ומדובר בסכום פס"ד גבוה, סביר להניח כי המבקשים לא יוכלו להיפרע בחזרה, אם הערעור או חלקו יתקבל.

לא למותר להוסיף כי לא צורף תצהיר לבקשה, תוך הנמקה כי העובדות הנטענות עולות מכתבי הטענות.

כפי שנקבע בפסיקה, לא אחת, על מבקש עיכוב הביצוע להציב את התשתית העובדתית לביסוס הטענה כי לא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. משכך יש לתמוך את הבקשה בתצהיר וראו למשל בע"א 8930/12 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' טוויג (השופט הנדל 25.12.12).

במקרה דנן, גם אשר נטען ואף אם היה נתמך בתצהיר לא היה בו להועיל למבקשים.

דומה כי הגיע העת שחברות ביטוח העותרות לעיכוב ביצוע, יציבו תשתית ראויה אם אכן רצונם כי פסק הדין כולו או חלקו יעוכב.

במיוחד יפים הדברים לאחר שבקשה קודמת שהוגשה על ידי המבקשים, לבית משפט קמא, נדחתה.

4.ודוק, גם לאחר שבחנתי את אשר נטען בכל הקשור לסיכויי הערעור, לא מצאתי כי יש בכך להכריע את הכף, ועל כן דין הבקשה להידחות לגופה.

5.אולם, מאחר ועסקינן בבקשה שהוגשה לאחר שתוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 בכל הקשור לסדר הדין בבקשות לעיכוב ביצוע, מהדין היה לדחות את הבקשה על הסף.

אכן, לפני התיקון רשאי היה בעל דין להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לערכאה הדיונית ומשסורבה בקשתו רשאי היה לעתור בשנית לערכאת הערעור, וכדין בקשה ראשונה ולא כערעור על ההחלטה של הערכאה הדיונית.

יתר על כן, תנאי לסמכותה של ערכאת הערעור להידרש לבקשה שכזאת, פנייה והחלטה של הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע.

אולם, לאחר התיקון, על בעל הדין לבחור דרכו.

או שבוחר הוא להמתין עד הגשת הערעור ואזי קמה סמכותה של ערכאת הערעור וגם ניצבה, לדון בבקשה לעיכוב הביצוע וכפי שהדין ששרר עד עתה ביחס לבקשות לסעד זמני בערעור.

מנגד, יכול הוא לבחור לפנות לערכאה הדיונית, וזאת עוד טרם הגיש את הערעור. אולם, מעת שבחר בדרך זאת, שוב אינו רשאי לפנות – עם הגשת הערעור – לערכאת הערעור כבעבר. כל שרשאי הוא להגיש בקשת רשות ערעור, על החלטת הערכאה הדיונית.

בלשון אחרת, אותה "זכות" שניתנה בעבר לבעל דין לפנות בשתי בקשות לעיכוב ביצוע, ושלא כערעור, בוטלה עם שינוי התקנות.

לכן, רצוי כי בעל דין יבחן דרכו, ובהתאם למפורט לעיל.

הנה כי כן במקרה דנן, היה על המבקשים להגיש בר"ע על החלטת בית משפט קמא, ועל כן היה ראוי לסלק את הבקשה דנן על הסף, אולם בחרתי לדון בה גם לגופם של דברים.

6.לאור האמור, הבקשה נדחית.